שיפור התקשורת הבין-אישית

החיים בחברה אנושית מתבססים על תקשורת. אנחנו עושים שימוש בתקשורת מרגע פתחנו את עינינו בבוקר – בשיחה עם בן/בת הזוג, בקשר עם הילדים, בויכוח בעבודה, במשא ומתן בחנות וכו’. לצד התקשורת המילולית, ישנה גם תקשורת לא-מילולית מפותחת ביותר – שפת גוף, מחוות ידיים, טון דיבור, מבטים שונים ועוד. בסופו של דבר, כל אלו הם כלים להעברת המסר שלנו – שימוש לא נכון בכלים אלה מוביל להעברת מסר לא נכון ולהרחקתנו ממטרותינו. לעומת זאת, שימוש נכון בתקשורת הבין-אישית, יכול לסייע להצלחתנו בתחומים השונים ולהקל עלינו בהשגת המטרות השונות.

אין לי בעיות תקשורת!

רוב האנשים סבורים כי האופן בו הם מנהלים תקשורת עם העולם הוא אידיאלי. הם סבורים כי המסרים שהם מעבירים ברורים לצד השני, הם מאמינים כי הצד השני מזהה את תמיד את הכוונה מאחורי המילים. אנשים רבים משוכנעים כי הם אנשי שיחה מוצלחים, וכי כל אדם רוצה בתקשורת עמם. אולם בעוד שלכולנו הפוטנציאל להפוך למומחים בתקשורת בין-אישית, בפועל אנחנו כושלים פעמים רבות ובלי מודעות, בהעברת המסרים הפשוטים ביותר. למעשה כל מי שנטל אי פעם חלק בויכוח לוהט בוודאי התפלא על עצם קיומו של הויכוח, שהרי לא ייתכן שהצד השני אינו מבחין בצדקתו… כל מי שביקש מאדם אחר לבצע משהו והדבר לא התבצע באופן אותו רצה, בוודאי שהטיל את האשמה על הצד השני, אולם הוא חייב לזכור שתקשורת מוצלחת תלויה בשני גורמים ולא בגורם אחד.

שיפור התקשורת הבין אישית יכול לחולל פלאים בתחומים רבים – בדרך להשגת זוגיות טובה, בקבלת עבודה ובהשגת קידום, בהרחסת מעגל החברים והקשרים, במשא ומתן עסקי ועוד.

היכן טמונה בעצם הבעיה? מדוע אנחנו משוכנעים שהתקשורת שלנו טובה, בעוד אנחנו מבחינים כי פעמים רבות המסר שלנו לא עובר כמו שצריך? יכולות התקשורת שלנו מבוססות על מערכת האומונות שלנו, על ניסיוננו בחיים, על הבנה סובייקטיבית שלנו באשר לאופן בו מתנהל העולם. מאחר ותפיסתנו הסובייקטיבית נתפסת בעינינו כאובייקטיבית, והדברים בהם אנחנו מאמינים נחשבים בעינינו לערכים הראויים ביותר, אנחנו נוטים למצוא את האשמה בכשל תקשורתי בצד השני. היכולת להבין כיצד תקשורת עובדת, לא קשר לאינטואיציות שלנו או למערכת האמונות הוותיקה שלנו, היא זו שתאפשר תקשורת בריאה יותר שתהווה בסיס לקידומנו האישי.

איך זה עובד בפועל?

האם יש לנו דפוסי חשיבה והתנהגות שפוגעים בנו? האם קיימת בנו נטייה להתרגז מהר, להיות חסרי סבלנות לצד השני, לקטוע אנשים בעודם מדברים, להיות בטוחים כי אנחנו מבינים טוב יותר מכל אחד אחר? אנשים נוטים לפטור דפוסי התנהגות כאלה במשפטים כגון: “כך אני מדבר”, “הוא מדבר שטויות”, “הייתי חייב להעמיד אותו על מקומו/טעותו” וכיו”ב. מהי המטרה שלנו? לנצח בויכוח? להשפיל את בן שיחנו? לשמוע אותנו מדברים?

כשאנחנו מאתרים דפוסי תקשורת הגורמים לנו לנזק, אנחנו יכולים למצוא להם חלופות אשר יאפשרו לנו להעביר את המסרים שלנו באופן טוב יותר. ניתן לעמוד על שלנו ולהתחזק בעמדתנו, בלי להפוך את השיחה למריבה. אנחנו יכולים להרגיל את עצמנו לעשות שימוש בביטויים נעימים יותר לאוזן מאשר הביטויים בהם אנחנו נוטים להשתמש בדרך כלל. אנחנו יכולים לאמן את עצמנו להקשיב בסבלנות, ולהפיק מכך דברים רבים. ניתן לעבוד גם על שפת הגוף שלנו, באופן שהיא תשדר את המסר אותו אנחנו רוצים לשדר, במקום המסר השגוי שנקלט בסופו של דבר.

השיפור הוא מדהים. העולם שנתפס בעבר כזירת עימות גדולה, הופך לאתר לשיתוף פעולה. דברים שלא הצלחנו להשיג בעבר, או שנדרשנו להיאבק עליהם, ניתנים לנו פתאום ללא ויכוח. תקשורת בין אישית טובה משפרת את הביטחון העצמי, מעניקה שליטה על החיים ופותחת בפנינו עולם אדיר של אפשרויות.