מקור תחום האימון האישי בארה”ב של סוף שנות ה-80, כשנוצר הצורך למקצע את הביצועים של חברות עסקיות, באמצעות עבודה שהתמקדה בקידום ההון האנושי בחברות השונות. במהרה, התקבל העיקרון של שיפור אישי כדרך להצלחה גם בתחומי החיים האחרים, וכך צצו מאמנים אישיים רבים, שכל אחד מהם שם דגש על שיטות עבודה שונות, או על עבודה עם קהלים שונים. כיצד נגדיר את מי שעוסק באימון אישי? האם מאמן כושר המסייע למאומניו לשמור על גזרה ולשפר את הדימוי העצמי יכול להיחשב לקואוצ’ר? האם יועץ זוגיות המנסה ליצור תקשורת טובה יותר בין בני הזוג כדרך לשמור על נישואיהם ולהפיק מהשותפות הזו דברים נוספים, הוא מאמן אישי לכל דבר ועניין?

בחינה זריזה באינטרנט, מעלה כי ישנם מאמנים שמדריכים כיצד לעשות כסף, אחרים מתמקדים במציאת ובטיפול בזוגיות. יש כאלה שעיקר עיסוקם בניהול זמן נכון, בתפקוד תחת לחץ ואפילו קואוצ’רים שמתמקצעים בעידוד אורח חיים בריא.

ישנו מכנה משותף רחב לנושא הקואוצ’ינג –  מי שעובר אימון אישי שם כמטרה לתכנן את העתיד שהוא מאחל לעצמו ולפעול למימושו, בבחינה ריאלית של החיים. העיקרון הוא שכדי להצליח באימון, צורת מחשבה קורבנית חייבת להיעלם ובמקומה השקפה שכל אחד יכול לשפר את הגורל של עצמו, ללא קשר לתנאי הפתיחה איתם הגיע אל האימון.

האם מי שעובר אימון אישי אמור להפוך לסיפור הצלחה בהכרח? האם לאחר כמה מפגשים יהפוך האדם לאיש אמיד, בעל משפחה למופת וכושר גופני עילאי? כדאי לזכור כי כל אחד מחפש דברים שונים בחייו, כל אחד ניחן בתכונות וביכולות שונות, וכמובן שלכל אחד מאיתנו מוטיבציה אחרת. המאמן האישי לא יכול לחיות את החיים שלנו עבורנו. הוא יכול לכוון אותנו, לגרום לנו להכיר את עצמנו באופן שלא הכרנו בעבר, לגבש איתנו תוכנית פעולה – בסופו של יום ביצוע התוכנית והגשמת הרצונות תהיה תלויה במאת האחוזים במואמן.

מה ההבדל בין פסיכולוג למאמן אישי?

מאחר ותהליך האימון האישי, מתבסס על מפגשים בין המאמן והמואמן, בהם עולות סוגיות פסיכולוגיות שונות כגון הניסיון לרדת לעומקן של בעיות, עשויים אנשים לטעות ולחשוב כי המאמן האישי הוא בעצם פסיכולוג. אם כך, למה לפנות לחיקויים כשניתן ללכת למקור? אולם בעוד שעבור הפסיכולוג, תכלית המפגשים היא הפסיכולוגיה עצמה, הרי שעבור המאמן האישי הפסיכולוגיה, כמו גם דיסציפלינות אחרות, היא רק כלי עזר בדרך למטרה של שיפור עצמי. ניתן להסביר זאת באמצעות הבדיחה הבאה: שני חברים נפגשים באקראי ברחוב. אחד מהם שח באוזני חברו כי הוא סובל לאחרונה מבעיית הרטבה. חברו מפנה אותו לפסיכולוג בעל שם. שבועיים לאחר מכן נפגשים השניים, וכעת נראה החבר מרוצה. כבר הספיק הפסיכולוג לפתור לך את בעיית ההרטבה? מתפלא החבר. לא, אבל עכשיו אני גאה בה…

כמובן שהדברים נאמרים בחיוך, ומקצוע הפסיכולוגיה הוא נכבד וחשוב, אולם הפסיכולוג מעוניין להביא את המטופל שלו לאהבה עצמית ולהשלמה. עבור הקואוצ’ר, אהבה עצמית היא נקודת הפתיחה בדרך לשיפור.

ישנו הבדל נוסף הנוגע לאופן ההכשרה של הפסיכולוג והמאמן האישי. פסיכולוגים זוכים להכשרה אקדמית, נבחנים על ידיעותיהם כדי להשיג רשיון לעסוק במקצוע, ועומדים תחת פיקוח המדינה. תחום האימון האישי הוא פרוץ, ורק בשנים האחרונות נעשה ניסיון לפקח עליו, כדי למנוע שרלטנות ולקבוע סטנדרטים מקצועיים מסוימים. איך ניתן לבחור בכל זאת מאמן אישי מקצועי? באופן שבו אנחנו בוחרים להבדיל גם אנשי מקצוע אחרים – דרך המלצות של חברים, באמצעות בחינת רשימת הלקוחות והגופים איתם הוא עובד וכדומה. מאחר וישנם תת-תחומים רבים בתחום האימון האישי, כדאי לברר באיזו שיטה פועל המאמן האישי כדי לדעת אם הוא מתאים לצרכים שלנו.

האם כל אחד צריך מאמן אישי?

זה עניין של פרספקטיבה. אין ספק שישנם אנשים רבים השלמים עם המקום בו הם נמצאים בחייהם, ואשר יישמו על עצמם את עקרונות הקואוצ’ינג כבר לפני שנים רבות. מצד שני, ישנם אנשים רבים שאימון אישי לא יפתור להם את הבעיות בחייהם, מאחר והם נעדרים את הנכונות להתאמץ, תנאי בסיסי לכל אימון שהוא.

יחד עם זאת, העובדה כי אדם מתייעץ עם מאמן אישי, אינה מעידה עליו כי הוא “מקולקל”. נחשוב על זה בצורה שונה – אפילו ראש הממשלה חייב פמליה של יועצים, כל אחד מומחה בתחומו, כדי להשיג תוצאות טובות יותר. איש העסקים המוצלח והבכיר ביותר, אינו יכול לפעול ללא עורך דינו, רואה החשבון שלו, יועץ ההשקעות שלו וכו’. בסופו של יום, המטרה היא ללטש את היהלום שלנו, ולא להסתפק ביופיו הגולמי.

“כאשר אדם אומר שהוא מושלם, יש רק מקום אחד או שנים בשבילו – בשמים או בבית המשוגעים” הנרי וורד ביכר